<h1>רבינו ירוחם נט"ו אות י"ז ח"ב</h1>
<h2>דף נג.</h2>
אין דריסה אלא ביד הדורס אבל לא ברגלו. ואין דריסה אלא בצפרן אבל בשן עד שתנקב לחלל ואם נקב לחלל טרפה, ולפרש"י כקוץ כתבתיו בח"ג. ואין דריסה אלא בדעת ולא שנפל הדורס מן הגג שלא בדעתו וינעוץ צפרניו בבהמה. ואין דריסה אלא מחיים כי בודאי כשמוציא ידו הוא משליך הארס לא בעודנו בגוף הנדרס, ואם הרגו הדורס או קטעו לו ידו קודם שהוציא ידו מן הנדרס כשרה כך פשוט. יש שמתירין לשחוט הנדרס כשצדין אותו כשהוא תחת הדורס קודם שהוציא ידו הדורס ממנו כיון שאין מטיל בו הארס אלא בהוצאת ידו כמו שכתבתי למעלה. וטעות הוא בידם כי בודאי הנץ וכל עוף שצדין בו הוא מכה לנדרס כשהוא פורח באויר ואז הוא מטיל בו הארס ויש לנו לחוש אפילו שראינו שלא הכהו עד עתה שהפילו לארץ ועדין לא הוציא ידו שמא הכהו קודם זה בעודם פורחים ולפיכך הוא אסור, וכן כתבו התוספות וכן עקר.
